- בכל מקרה של תאונה, אנו ממליצים להשתמש במכשיר הטלפון ולצלם את מקום האירוע וכל מידע שיכול לסייע בהוכחות רשלנות המעביד, או קרות התאונה ונסיבותיה.
- לפנות לקבלת טיפול רפואי, תוך 72 שעות ממועד התאונה, גם אם אין כאבים רבים, חשוב לפנות לטיפול רפואי ולציין כי המדובר בתאונה בעבודה.
- לבקש מרופא המשפחה תעודה ראשונה לנפגע בעבודה, ולוודא שבכל מסמך רפואי , מצויין כי המדובר בתאונת עבודה.
- ליידע את המעביד או מי מטעמו, סמוך למועד התאונה על המקרה והפגיעה בגינה.
- לבקש מהמעביד שיחתום על טופס בל 250, הודעה של המעביד על תאונת עבודה.
- לבקש מהמעביד אישור על תקופת העסקתו ב-4 החודשים שקדמו לתאונה, או לחילופין לבקשו למלא שני עמודים בטופס בל 211 , תביעה לדמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
- לשמור על כל מסמך רפואי, קבלה, התכתבות עם המעסיק וכל מסמך אחר שיכול לסייע בתביעה.
- יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה, רצוי תוך שנה ממועד התאונה, שכן לאחריה תיתכן פגיעה בזכאות לתשלום.
- יש להגיש את התביעה לנכות מעבודה תוך שנה ממועד ההכרה בה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי.
- חשוב מאוד להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, שכן ההליך אינו פשוט וכל מילה כתובה הן במסמכים הרפואיים והן במסמכים המוסד לביטוח לאומי, הינה בעלת השפעה בקביעת הזכאות ואחוזי הנכות.
- כן חושב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום, לצורך בדיקת רשלנות המעביד באם ישנה, שכן השאלה שצריכה להישאל היא, האם המעביד היה יכול לעשות משהו בכדי למנוע את התאונה? האם התאונה אירעה במסגרת העבודה הרגילה, שמא הייתה חריגה ממנה? האם הנפגע היה יכול לסרב לביצוע העבודה שהביאה לפגיעה? ועוד שאלות רבות, אשר להן משקל רב בסיכויי התביעה והצלחתה.
- במקרה שהיו עדים לתאונה, יש לשמור את פרטיהם שכן ייתכן ונזדקק לעדותם בהמשך ההליך.
- חשוב לזכור, כי אדם שנפגע בתאונת עבודה ואינו יכול להמשיך לעבוד עקב מצבו הרפואי, זכאי להתפטר ולקבל מלוא זכויותיו, כאילו פוטר.
